ב"ה

להיות יהודי

ד = 4 = 1003 = א + ג = שאר בשר = אקבץ = כל בית ישראל

הויה = 26 = 1025 = כל בית ישראל יחד = הקדושים = חוזה

שמטה = 354 = חתם הספר = 1353 = 354 = דוד שלי = אהוב שלי

השמטה = 359 = שטנ = משה דוד = אוהב הספר = חתם שמי = 1358 = 359

אליהו = 52 = חוזה הקדושים = 1051 = 52

יהודה = 30 = ל = הויה +ד = הויה כל בית ישראל = 1029 = כל בית ישראל כל בית ישראל יחד = 2028 = 30

חתם = 1008 = קבוץ = ט

החתם = 1013 = 14 = יד = דוד

חותם = 1014 = 15 = יה = השטן = קדשים = באהבה = אתם אחד = אתם אהבה

לחתם = 1038 = 39 = לדה = גאלה = חלם + ת

לחתום = 1044 = 45 = מה = אל דוד = אל אהוב = חולם + ת
= לחת + שורק

חובות = 422 = כתב = שמי חסד = נשבע

כתבי = 432 = תבל = חובותי

= לכתב = 452 = בנת = במתי = חובות יהודה
חובות הויה כל בית ישראל = 1451 = 452 = כל ספרי חוזה הויה


להיות יהודי by Doreen_Dotan

דורין אלן בל-דותן, צפת
DoreenDotan@gmail.com

מחילת חובות

מחילת חובות from Doreen Dotan on Vimeo.


דורין אלן בל-דותן, צפת
dordot2001@yahoo.com

ב"ה

לידיעתכם הכללית אודות שטרות פרוזבול

אני מקווה שזה ברור לכל מי שחתם על שטר פרוזבול שהשטר גם משמש הסכמה שבית דין של מעלה יגבה את כל החובות שיש לה' נגדך עם ריבית והצמדה וללא סלחנות או היתר אחרי השביעי

DOREEN ELLEN BELL-DOTAN'S

VIDEOS ON VIMEO

ב"ה

לבטל פרוזבול משום פיקוח נפש

כשאנו, היהודים, הוגים בתורה, אנו קובעים את צורות הבריאה

כל העולם הכלכלי מעוות בגלל פרוזבול

התקנה הייתה טעות קטגורית והיא עלתה לנו ביוקר

עלינו ללחוץ על הרבנים לבטל פרוזבול בפרהסיה

יש טעות בסרטון. הייתי צריכה לאומר כורעים ברך

לבטל פרוזבול משום פיקוח נפש from Doreen Dotan on Vimeo.


דורין אלן בל-דותן, צפת
dordot2001@yahoo.com

התורה לא נועדה לחלשים, מוגי הלב

ברשותי כל הספרים המכילים, לטענתם, את ממצאי מגילות ים המלח הקיימים  (לדעתי יש עוד, אך זה כבר סיפור אחר). יש לי גם 'ספר המתאימות' (=קונקורדנציה) ובו כל המונחים בעברית, ארמית ויוונית המצויים בקטעים שנתפרסמו. אין בהם אף מילה אחת אודות פרוזבול.

הם לבטח ידעו אודות התקנה, כי הם חיו אחרי ימיו של הלל הזקן.

אולם הם לא המיטו חרפה על עצמם עד כדי כתיבה אודות פרוזבול, שלא להזכיר את קבלת התקנה.

שום יהודי בעל זיק של כבוד עצמי, ייראה אמיתית כלשהי מפני ה' או אהבת ישראל יוכל לאמץ את ה-"עלבון לדיינים" – כלשון ההפנייה המוצדקת של האמורא שמואל, ראש ישיבת נהרדעא, אל התקנה (גיטין לו ב'). מה חבל! הם היו נרפים מכדי לצאת נגדה בפועל.

בחיי ראיתי כי הסבל שבא לעולם בידי חלשים היה רב עשרות מונים מזה שנגרם בידי בני עוולה. השופט לואיס ברנדייס, בסוף כהונתו בבית המשפט העליון בארה"ב, אמר: "ראיתי רשעים אמיתיים מועטים שעמדו לפני הדוכן שלי; אולם ראיתי אנשים חלשים לרוב."

לכן אמר ה' ליהושע בן נון: "חזק ואמץ!" (יהושע, א: ז). אדם הלוקה בחולשה ובהעדר אומץ, איננו זכאי לרשת את הארץ המובטחת.

ה' גזר על דור שלם של חלשלושים, בעלי אמונה רופפת ב-ה' ובטחון מעורער בעצמם ובזולתם, שימותו במדבר בלי שיזכו אף לראות את הארץ המובטחת, כי ה' יודע: החלשים אינם מסוגלים לבצע את מצוות ה' הקשורות לארץ ישראל.

התורה איננה ספר היסטוריה. הכתוב בתורה נכון בכל דור. בכל דור מתים החלשים במדבר; הם לעולם לא יגיעו ליעד – אליו מובילה אותנו התורה.

עלינו להבין זאת!

חשוב לתפוס את המושג 'מדבר' כדי להבין כי התורה מתייחסת אל 'כאן ועכשיו', לא אל עידן מרוחק ואל מקום אחר, שונים מאד מן המציאות שלנו.

בשני בניינים (לפחות) משתמשים אנו בשורש ד-ב-ר: האחד [בבנין קל] –  לדבור, כלומר להוציא את המקנה אל המרעה; והשני [בבנין פיעל] –  לדבר, כלומר להתבטא במילים.

שם העצם 'מדבר' נגזר אף הוא מהשורש ד-ב-ר.

כאן מוצגים בפנינו הגורסים את מילות התורה כפי שלמדו מרבותיהם, אך מעולם לא שמעו את דבר התורה. הם חרשי-מתכת של מילים.

הם השדים בעלי הלשון הנוטפת צוף המחזיקים בתמליל המקראי כמגן  נגד האזנה לדבר ה'. גרוע עוד יותר, הם נשארים בצד הבטוח של החוק והפוליטיקה ואינם 'עושים גלים' בעם ישראל פן לא ימצאו חן בעיני הקהל. הם-הם השותתים דם עד מוות במדבר.

בכל דור הם רוב המניין – ונושאי הניצוץ מנשמותיהם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה הם המיעוט.

מדוע הוא נקרא כלב 'בן יפונה' [מלשון פניה]? שם אביו, כידוע לנו, הוא קנז. מדוע התורה משנה את שמו? – הוא נקרא 'בן יפונה' כי מלכתחילה הוא לא היה מספיק חזק ונחוש בדעתו כמו יהושע בן נון. הוא היה מוג לב. אולם הוא אילץ את עצמו לעשות את המפנה, את  פניית הפרסה, ולהתחזק למען ה' יתברך [ילקוט שמעוני, יהושע, טו: כו].

אם לא נולדת להיות יהושע בן נון, עליך לשאוף להיות כלב בן יפונה.

דורין אלן בל-דותן, צפת

dordot2001@yahoo.com

כל עוד אין אנו שומרים שמטה ויובלות כהלכתן

 הדת שלנו רק צל ודמי של היהדות

כי אני יהודיה דבקה בה' יתברך אדבר דוגרי: כל עוד אין אנו שומרים שמטה ויובלות כהלכתן, הדת שלנו רק צל ודמי של היהדות

רבנו חושבים כי הבעיה היא המקדש אינו עומד על תילו ולכן אין אנו יכולים לעשות את מצוות הקרבנות והכפרות כדת וכדין

האמת היא: פולחן המקדש הוא המחשה של הקרבנות והכפרות עבור אלה שלא מבינים כי החיים שלנו הם הקרבנות והכפרות.

הסיבה האמתית שהדת שלנו היא מזויפת במידה לא קטנה היא אי-שמירת שמטה ויובל

דורין אלן בל-דותן, צפת
DoreenDotan@gmail.com

Torah is Not For the Weak, 

Not for the Faint of Heart

I have all of the books of the Dead Sea Scrolls that they claim exist (I'm sure there are others, but that's another story).

I also have a Concordance of all of the terms in Hebrew, Aramaic and Greek that are in the published Scrolls.

Not one word about Prozbul exists among them.

They must have known about it, because they existed after the time of Hillel.

But they didn't disgrace themselves by so much as writing about Prozbul, never mind adopting it.

No Jew with a shred of self-respect or any real awe of HaShem or love of Yisrael would adopt what was correctly referred to as "an insult to the Dayanim" by a subsequent Beit Din. Too bad they were too weak to go against it.

In my life I have seen that vastly more misery is brought upon the world by the weak than by the evil.

Justice Brandeis, at the end of his career said: I have seen very few really evil people stand before my bench, but I have seen many weak people.

That is why Yehoshua bin Nun said: Chazak V'Ematz (Be strong and brave). No one who is not strong and brave can ever hope to inherit the Promised Land.

HaShem decreed that an entire generation of weaklings, those weak in faith in HaShem and weak in belief in themselves and others, would die in the desert without ever seeing the Promised Land because HaShem knows the weak can't cut it.

Torah is not a history book. What is written in Torah is true in every generation. In every generation the weak die in the desert never reaching the destination Torah is taking us to.

Understand this!

Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat, Israel

DoreenDotan@gmail.com

B"H

What is the Connection Between

Leviathan and Shmitta?

A very good Jew described the created reality as being something in which he often feels lost and out of control.

I've never experienced the world this way. I didn't know that any Jews really do.

שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ

A Jews' existence in reality is supposed to be like that of a ship skillfully navigating the surface of formed reality and like that of the Leviatan's experience in the sea.

Witness the Leviathan! It looks like a fish, but it is not.
It comes to the surface to breathe, then dives deep into the ocean. It lives in the sea, like true fish, but it is not a fish.

A Jew's conscious experience should be that of HaShem willingly diving into the sea. God playing at being human and playing that He is a human striving to be God. Like all sport, life is challenging and demanding, often exhausting and always pushing us past our former limits.

But a Jew should never be lost in creation. How can we give the Gentiles a hand out if we ourselves are drowning?

A Jew's existence is something like physicists calling a photon a wavicle. A photon is a wave that acts like a particle and a particle that acts a wave. We Jews are God acting like human and human acting like God - and we must have the conscious ability to adapt to either phase as the circumstances require.

 Evidently, there was always a tendency for Jews to get lost in the creation and be מושפעים  rather than משפיעים.

It is precisely for this reason that we are supposed to keep  שמטה in every detail, including the nullification of loans.

That is why I keep calling for a retraction of Prozbul.

It is because Jews do not nullify their loans that they get lost in the creation of their own hands. That is exactly what
עבודה זרה really is. The mitzvah of שמטה  was given to us to protect us from being lost in the reality we are creating.


Doreen Ellen Bell-Dotan , Tzfat

DoreenDotan@gmail.com

ב"ה

להשמיט חוב = המשיח טובל

שמירת השמטת חובות בשנת שמטה היא המצווה דאורייתא הכי מכריעה את טיב העולם שאנו חיים בו


להשמיט חוב = המשיח טובל by Doreen_Dotan

דורין אלן בל-דותן, צפת
DoreenDotan@gmail.com

ב"ה

פתח חרצובות רשע של הפרוזבול

כדי למנוע מצב כזה ואמירה כזאת:

דאמר שמואל הא פרוסבלא עולבנא דדייני הוא אי איישר חיל אבטליני (שמואל אמר: פרוזבול זה עלבון לדיינים הוא, אם אאזור כוח - אבטל אותו!) – גיטין ל"ו ב

ה' שלח את ישעיהו הנביא ללמד אותנו:

הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. – ישעיהו הנביא נ"ח:ו

פרוש דברי ה' בפי הנביא: אסור להתקין תקנה שתמנע את האפשרות לתקן החלטות מוטעות

אנו לומדים מתורה שבע"פ:

גזירה שפשט איסורה בכל ישראל, בית דין מאוחר יותר לא יכול לבטל אותה, גם אם הוא גדול מבית הדין המקורי, בחכמה ובמנין החכמים. ואם לא פשטה הגזירה בכל ישראל, אזי גם בית דין קטן יותר יכול לבטל את אותה גזירה. לעומת זאת, תקנה ניתנת לביטול על ידי בית דין מאוחר, אם הוא גדול בחכמה ובמנין מבית הדין המקורי.
גם מלכתחילה קיים כלל לפיו "אין גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה."

התקנת פרוזבול היתה מוטעית והיא נעשתה תחת לחץ הרודן הורדוס.

זה שמוש ציני בתורה לטעון כי אין שום אפשרות לבטל תקנה אלא על יד בית דין גדול בחכמה ובמנין מבית הדין המקורי. כי אם אנו יכולים למדוד את חכמתו של בית דין אנו חייבים להיות מעליו בחכמה!

 
אחרי למעלה מאלפיים שנה של ראיה בדיעבד אנו, כל הדור הזה (שאנו בוודאי גדולים במנין מכל בית דין), יודעים את הסבל שתקנת פרוזבול גרמה ואנו, כולנו יחד, חכמים יותר ממי שתקן את התקנה ההיא המוטעית, שנתקנה מתוך פחד מבעלי ההון והמשיך אותה מפני אופורטוניזם

כמו כן, עם ישראל לא יכול לעמוד בתקנה זאת. בית המקדש לא היה יכול לעמוד בה.

סבלנו למעלה מאלפיים שנים בגלל ההחלטה המוטעית הזאת. די!

יש לבטל פרוזבול לאלתר

דורין אלן בל-דותן, צפת

DoreenDotan@gmail.com

ב"ה

פרוזבול: בצע, התרפסות וצביעות

בגישתנו לאמת הקשה אודות תקנת הפרוזבול עלינו להצטייד בקשר חזק אל ה', אהבת התורה ומחויבות לאמת לגבי עם ישראל והאנושות. עלינו להיות אמיצים מאד, כי מאז החלת הפרוזבול כל הנכלל במושג 'תורה' השתנה ועלינו להיות עזי נפש ולהבין כי רימו אותנו – נעשה שימוש נלוז בביטחון ששמנו במורים שלנו.

מאז הותקנה תקנת הפרוזבול שובשה גישתנו אל התורה כדי שנחשוב כי פרוזבול, מלבד היותה מוסכמת, היא פעולתו של חכם, אוהב-אדם בל-יעורער, שהקדיש את כל עצמו לתורה ולרווחת בני עמו. כדי שנקבל את ההונאה ההלכתית "פרוזבול", לימדו אותנו לפרש את התורה בחשיבה מוגבלת. השפעתה השלילית שוררת על כל מציאות חברתית-כלכלית שלנו מאז ואילך; רע יותר – חשיבה מוגבלת זאת הורסת את יכולתנו לפרש את התורה בדעה צלולה, ביושר ובלב שלם.

התעללו ברגשותינו ותעתעו בנו באכזריות כדי שנקבל את הפרוזבול. השתמשו נגדנו בכבוד שרחשנו כלפי אהבת החסד ובביטחוננו בשפלות רוחם של החכמים כדי שנסכים להתרוששות כלל-יהודית מתמדת וממוסדת – ונאמין כי רכינתנו תחת העול כמצוות העשירים היא התגלמות החסד והענווה, בעוד כבוד התורה נרמס.

הקשר שלנו עם ה', יכולתנו לראות את התורה בבהירות ובפשטות הלב, נגנבו מאתנו כשאולפנו לפרש את התורה בכפל-משמעות, המתחזה להתקדשות לתורה וללימודה. נשכיל מההתעוררות החדשה בציבור המאפשרת לנו לראות כי בעלי ההון ומנהיגים פוליטיים משקרים לנו וגונבים את דעתנו בתחכום. אם נהיה אמיצים וכנים לגמרי, נראה אותן המניפולציות בטקסטים בענין הפרוזבול. בעשותנו זאת אולי נצליח, בע"ה, לבטל את הנזק שנגרם למחשבותינו ולרגשותינו ונוכל לשוב אל ה' באמת ובצדק.

הנביא ירמיהו אמר בשם ה' (פרק ל"ד):

יד  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר-יִמָּכֵר לְךָ, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ; וְלֹא-שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת-אָזְנָם.

טו  וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם, וַתַּעֲשׂוּ אֶת-הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, לִקְרֹא דְרוֹר, אִישׁ לְרֵעֵהוּ; וַתִּכְרְתוּ בְרִית, לְפָנַי, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו.
יז  לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה, אַתֶּם לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם-יְהוָה, אֶל-הַחֶרֶב אֶל-הַדֶּבֶר וְאֶל-הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה (לְזַעֲוָה), לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
כ  וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.

וכך היה – וכך נותר המצב.

האם אין זה נהיר לחלוטין כאשר ה' אומר (דברים, ט"ו):

ט  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

י  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.

כלומר, על המלווה לתת את ההלוואה וגם לשמוט את החוב – אף כי ברור שסכויי ההחזר קלושים. היש בלב מישהו ספק כי ה' יפצה את המלווה שבעתיים? האוחז בספק איננו בן תורה אמיתי המאמין בתורה ללא סייג. אין להרשות לאדם כזה להיקרא "רב" וללמד תורה. במקום אילוץ העשירים לעשות את אשר נצטוו מפי ה', או אילוצם להקים מערכת כלכלית צודקת יותר – בה הלוואות לא תהיינה נחוצות כי לא יתקיים עוני – הלל ניצל את סמכותו ודחף את העניים, חסרי הישע, לקריסה כלכלית. שיטת עבדות-ההלוואה-הנצחית מצאה חן בעיני רבנים שבאו אחרי הלל והם הוסיפו לטמטם את מוחותינו. הלל, לדבריהם, תיקן פרוזבול כדי למנוע מן העשירים להתנגד למצווה מן התורה. נו, באמת! איזה יהודי יהיה טיפש עד כדי קבלת טיעון מופרך זה?!

פעמיים נשלחנו לגלות, טרף קל לאויבינו, כי לא קיימנו את מצוות השמיטה – ובכלל זה השמטת החובות ושחרור העבדים. הנחנו לעשירים בינינו לעשוק את העניים. בגלל שעבוד העניים בחסות הרבנים, "וכמו כן" משום שהעניים קבלו עליהם את הזיוף ההלכתי "פרוזבול" (= תקנת העשירים) והפיצו אותו ברבים, נפתחה 'עונת הצייד' שהוכרז על כולנו:

לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה, אַתֶּם לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם-יְהוָה, אֶל-הַחֶרֶב אֶל-הַדֶּבֶר וְאֶל-הָרָעָב, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה (לְזַעֲוָה), לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.  (ירמיהו, לד: יז)

סמוך לזמן תקנת פרוזבול החלה הגלות השנייה, האיומה ביותר – שלא נסתיימה, במובנים רבים, עד היום. יהודים עשירים לא שחררו את עבדיהם והעניים בקרבנו לא דרשו לעצמם דרור, בשם ה'; וכך ניתן חופש לגויים (שבקרבם נאלצנו להתגורר) לעולל לנו כל רעה העולה בדעתם. כולנו יודעים: אין כמעט גבול עליון לאכזריות סוטה זאת; כי כל טיבם ומעשיהם של הגויים, כל אשר יחשבו ויאמרו, נקבעים לפי איכות תלמוד התורה שלנו. אולם אנו למדנו ולימדנו גירסה מסולפת של התורה – וכך הגויים שנוצרו בהבל פינו על פי התורה הכוזבת שנשפנו מנחירי אפנו, בנשימה הקדושה השוכנת בנו, באמת נעשו מחרידים.

האם הרבנים למדו לקח? האם הם חסים עלינו? לא! לפי ההיגיון המעוות והאכזרי שלהם: 'ממילא אנחנו בתפוצות, והשמיטה היא מצווה דרבנן; ואם אין ביכולתנו להשבית את השדות, אז גם לא נשמט חובות ולא נשחרר עבדים.' ואף כי ידעו היטב שבכך הם מותחים ומאריכים את זמן הגלות, הם החליטו: 'אין מחובתנו לשמור שביעית כל עוד אין מרבית היהודים שוכנים בארץ ישראל,' ביודעם כי הם עצמם מונעים את העם מהגשמת שאיפה זאת. לו העיזו רבני ישראל לבטל את תקנת פרוזבול, הייתה התפוצה מתחסלת באותו היום!

הם השתמשו נגדנו, בכחש ובלי נקיפת מצפון, באהבה הטבעית והתמימה אותה רוחש כל יהודי, כמצוות ה', לחכמים – כדי שנקבל עלינו עבדות-חוב שאותה, כידוע, אין לבטל והיא עוברת בירושה כי הרבנים, כידוע, מתכופפים לפי חוק המדינה. נצטווינו לאהוב ולכבד את חכמינו כי הם שומרים את התורה ומגינים עליה – אך לא כאשר הם פועלים בניגוד לדרכה. אין להבין מלשון המצוה של כיבוד חכמים כי החכם חסין מטעויות, או כי התחזות היא בלתי אפשרית. עלינו לבחון את דבריהם ומעשיהם של חכמינו ולוודא כי אין הם מנצלים לרעה את סמכותם. חכם הפועל נגד התורה הוא נתעב ועלינו להוקיעו.

בעודם מוכרים אותנו לשטן, אותם רבנים הבטיחו לעצמם את נאמנותנו לעבדות הנצחית שהם כפו עלינו בצאתם בכל מיני הכרזות אודות גדולתם, ולמעשה צדקתם המוחלטת, של הרבנים ואודות חרון-אף ה' שיומטר עלינו אם נתנגד לציווייהם של אותם "חכמים". חסינות אדם מטעויות איננה השקפה יהודית. למדנו שאפילו משה רבנו טעה; הוא היה אנושי, לכן לקה בשיבושי שיקול הדעת ואף בהתפרצויות חימה. תפיסת החלטתו של רב כלשהו (ותהיה אישיותו אדירה ככל שתהיה) כבלתי ניתנת לערעור, כפי שהורו לנו, היא כפירה בסמכות המוחלטת הבלבדית. כזב זה מוכר לנו מן הנצרות.

אין עיוות חמור מהדגשת הרבנים את מנוחת האדמה בשביעית בעוד הם מתעלמים מן הצורך למנוחת נפשם של האנשים החיים על פני האדמה. האם יתואר כי ה' חמל על רגבי העפר ולא על בני עמו?

רבנים אלה מקבעים את נפשותינו בעבדות משחר ילדותנו. בבית הספר ובת"ת הם מעלים על נס את התקדשותו של הלל לתורה, את ענוותנותו, את העוני המחפיר בו היה בצעירותו, את הפסקת גביית דמי כניסה לבית המדרש (למה בכלל החלו בכך?) בהשפעת מסירות נפשו (כאשר כמעט קפא על הגג, כידוע), ומעל לכל את אמירתו המפורסמת: "דעלייך סני לחבריך לא תעביד," (השנוא עליך אל תעשה לחברך).

וכך, כעבור כמה שנים, כשמלמדים אותנו על 'פרוזבול', אזי בשבילנו "מובן מאליו" שהלל הזקן תיקן את הפרוזבול – במסגרת שאר מעשיו הטובים ותרומיותו הנעלה, כהתקדשות-חסד. לא, אין זה כך!  אם שנוא עליך להיות בעל חוב לחברך, אל תחזיק אף אחד כבעל חוב כלפיך!

אם נביא כמשה רבנו עצמו לא היה פטור מרגעי חולשה וסערות רגש, איך נעז להניח כי הלל היה במדרגה מעליו? במציאות הפוליטית היו חייליו של הורדוס נושפים בעורפו של הלל, וכל חכמי ישראל ידעו את נחת זרועו של הורדוס ששתל את סוכניו בסנהדרין. נתבונן בעובדות: הלל נשבר תחת לחץ.

כידוע לכל, אחרי זמנו של הלל הזקן (סוף המאה הראשונה לפנה"ס וראשית המאה הראשונה לספירה), הנשיא כמעט תמיד היה צאצא של הלל. האם אין זה מוזר? נשאל את עצמנו: מדוע לא התקיים מעולם "בית ירמיהו", "בית אליהו" או אפילו "בית אלישע"? – כי נאמנות לשליט תמיד משתלמת ותגמולים מפוקפקים אלה לא יוצעו (קל וחומר לא יתקבלו) ע"י משרתי ה' הנאמנים.

מסקנתם הבלתי נמנעת של כל צלולי הדעת ויישרי הלב, נאמני התורה ויראי ה' האוהבים את בני ישראל, צריכה להיות: אף כי תקנת פרוזבול הותקנה בידי הלל, שענוותו ואהבת החסד שלו היו אגדיים,  תקנת הפרוזבול היא פגיעה קשה בעם ישראל ובתורת ישראל, שהביאה ייסורים לא-יתוארו על עם ישראל לדורותיו והייתה הבסיס לאי-צדק כלכלי ולהשחתה ברחבי העולם. הפניות אגדיות או מסולפות אל 'סמכות', להטוטי-חקיקה מטעם רבנים שבאו בעקבות הלל (להצדקת הפרוזבול ולהארכת תחולתו, כלומר: הטחת דברים כלפי ה' ותורתו), כמו גם קבלתם הכנועה של אבותינו ואמהותינו את ההלכה הכוזבת במשך דורות כה רבים (של סבל, חיים מאוסים, סכנות והשפלות) – כל אלה לא יוכלו להצדיק את קיומה רב המכאובים והיגון של עבדות החוב המתמשכת שבאה עלינו ועל שאר העולם בתקנת הפרוזבול.

עלינו  לבטל   את  הפרוזבול   מיד !

דורין אלן בל-דותן, צפת

DoreenDotan@gmail.com

ב"ה

הורדוס והסנהדרין

 ערך הורדוס – בויקיפקדיה
http://tinyurl.com/d85aakc

תחילה חשב הורדוס לכבוש את ירושלים עם הכוח הצבאי שעמד לרשותו אולם אביו ואחיו הניאו אותו מתוכנית זאת והורדוס הופיע למשפט כשהוא לבוש בגדי ארגמן וחגור בחרב, ועמו שומרי ראש שנועדו להטיל פחד על חברי הסנדרין והורקנוס. תחילה היה נראה שהורדוס יצא זכאי ממשפטו אך בעקבות נאום חוצב להבות של שמאי (ויש אומרים שמעיה) נטה הסנהדרין לחייבו בדין. הורקנוס השני, אשר ראה כי הורדוס נתון בסכנה, דחה את המשך המשפט למחרת היום ומכיוון שחשש מזעמו של נציב סוריה שהיה מטיבו של הורדוס יעץ לו להימלט מן העיר. הורדוס נמלט בלילה לדמשק, שם מינו אותו הרומאים לסטרטגוס על קוילה-סוריה (לא ברורים סמכויותיו ושטח שלטונו של הורדוס כתוצאה מהמינוי)...

לסנהדרין, המועצה הגבוהה של העם, הוכנסו גם זרים נוכרים ממקורבי הורדוס, וכך סמכויות החקיקה הדתית שלה הוטלו בספק.

עם כל זאת היו שנות מלוכתו של הורדוס שנים של שגשוג תרבותי ודתי. בתי מדרשיהם של שמאי והלל הזקן פעלו בתקופתו, והניחו את היסודות לפעולת הבאים אחריהם. נשיאותו של הלל הזקן על הסנהדרין היה שיאו של שגשוג זה. הילל הניח את הבסיס עליו נכתבו לאחר מכן המשנה והתלמוד, כאשר קבע את המידות לפיהן נדרשת התורה, וקבע את מסורת החקירה והדרישה ממנה התפתח הפלפול התלמודי המאוחר יותר. כן קבע תקנה חשובה, היא הפרוזבול, אשר איפשרה את התאמת חוקי התורה לצרכים המסחריים של ימי הורדוס, אשר לא התאימו עוד לחוקי התורה שקבעו שמיטת חובות אחת לשבע שנים. הורדוס אפשר את השגשוג הדתי, ואף ידע למנוע חיכוכים בין-דתיים עם הרומים ועם זרים אחרים. חיכוכים כאלה הפכו נפוצים לאחר מותו, עם מינוי נציבים רומים על יהודה.

יש בהחלט טעם לבדוק את כל ההחלטות של הסנהדרין מתקופת הלל ואילך

דורין אלן בל-דותן, צפת
DoreenDotan@gmail.com